פסק-דין חלקי בתיק ת"א 12584-02-11

מונחת בפניי בקשת הנתבעת למחיקה על הסף של סעד הפינוי וסילוק היד מכתב התביעה (בקשה מס' 13 בתיק).

תמצית הרקע העובדתי -

הנתבעת הינה דיירת מוגנת מזה למעלה מ- 40 שנים, מאז שנת 1971, בדירה המצויה בקומת קרקע של בניין ברח' הפועל בחיפה. התובע רכש זכויות בבניין בשנת 2006.

בשנת 2008 הגיש התובע לבית משפט השלום בחדרה תביעה לסילוק ידה של הנתבעת מן הדירה וכן תביעה כספית בסך כ-20,000 ש"ח. תביעתו של התובע נדחתה (לבד מחיוב כספי בסך 224 ש"ח) והתובע חוייב לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

ביום 7.2.11 שב התובע והגיש, הפעם לבית משפט זה, את התביעה הנוכחית, בה תבע פינוי וסילוק יד של הנתבעת מן הדירה וכן תביעה כספית בסך כ- 3,500 ש"ח. התביעה החלה דרכה בהגשת בקשה למתן צו עשה זמני בה נתבקש בית המשפט להורות על פינוי הנתבעת מן הדירה בדחיפות, בקשה שנדחתה בהחלטה מנומקת עוד בטרם היתה הנתבעת מיוצגת.

ביום 29.5.11 הגישה הנתבעת כתב הגנה.

ביום 2.4.12 הגיש התובע תצהירי עדות ראשית מטעמו (ביום 29.4.12 הגיש תצהיר משלים).

ביום 9.7.12 הגישה הנתבעת תצהירי עדות ראשית מטעמה.

ביום 11.7.12 התקיימה ישיבת קדם משפט שלישית ומסכמת, שבסיומה נקבע התיק לשמיעת ראיות ליום 6.6.13 וליום 9.6.13.

מסתבר כי זמן קצר לאחר ישיבה אחרונה זו, ביום 22.7.12, חתם התובע על שני הסכמי מכר, האחד בנוגע לדירת הנתבעת והאחר בנוגע לשאר הדירות בבניין, ומכר את מלוא זכויותיו בבניין. מועד מסירת החזקה מאת התובע לידי הרוכש, לרבות בדירה נשוא התביעה, נקבע ל- 31.8.12.

הנתבעת טוענת כי מאחר וכיום התובע כבר איננו בעל הזכויות בבניין ו/או בדירה, אין עוד מקום לדיון בתביעתו לפינוי וסילוק יד, בשל שורה של טעמים המפורטים בבקשתה המנוסחת כדבעי, בראש ובראשונה מן הטעם של העדר מעמד לתובע בדירה נשוא התביעה והעדר יריבות.

הבקשה הוגשה ביום 5.3.13 ובאותו יום ניתנה החלטה לפיה תגובה ותשובה לתגובה יוגשו בהתאם למועדים הקבועים לתקנות, ובהתחשב בפגרת הפסח יובא התיק לעיוני ביום 14.4.13.

התובע לא הגיש תגובה תוך המועד הקבוע בתקנות, ואף לא בסמוך לאחר מכן.

בהחלטה מיום 14.4.13 הוריתי לנתבעת להגיש אישורי מסירה תוך 7 ימים.

ביום 21.4.13 הוגשה תגובה מטעם התובע.

לבקשה לא צורפה בקשה להארכת מועד ולא פורט בה כל טעם להגשת התגובה באיחור.

במסגרת התגובה, אישר התובע כי אכן מכר את הזכויות בבניין, לרבות בדירה נשוא התביעה. לטענתו עשה כן בשל התנהלותה של הנתבעת והטירדה הרבה שזו גרמה לו. לטענת התובע, הרוכש פעל בשיתוף פעולה מלא יחד עם ב"כ הנתבעת ונעשו מאמצים קדחתניים לגבש פתרון מחוץ לכותלי בית המשפט, לרבות מציאת דירה אחרת אשר תועבר לבעלות הנתבעת, אך הנתבעת סירבה לכל פתרון. לטענת התובע, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב מצד ב"כ הנתבעת (כך!) שכן ידוע היה לב"כ הנתבעת על ההליכים והנסיונות למציאת פתרון והוא אף נטל חלק בהם.

התובע טען בתגובה כי אין מקום לחייבו בהוצאות הן מאחר והבקשה הוגשה בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, הן מאחר ולנתבעת לא נגרמו כל הוצאות שכן ב"כ הנתבעת מייצג אותה במסגרת פרוייקט "שכר מצווה".

לסיכום טען התובע כי הוא מוכן לכך שהתביעה תימחק כולה ללא צו להוצאות, אך אם בית המשפט לא ייעתר לבקשתו זו, הוא מבקש לתקן את כתב תביעתו ולתבוע את כל הנזקים שנגרמו ועדיין נגרמים לו ע"י הנתבעת.